בצורה בלתי מובנת לחלוטין, התגנבה לה שנת 2011 מעבר לסיבוב, הפילה בנוֹק-אאוט את 2010 ועלתה לשלטון.
מבחינתי, הביטוי "הזמן טס" מעולם לא היה נכון יותר, ועוד ימים ספורים יגיע היום בו אפנה לאיש ואומר לו
"אתה יודע איזה יום היום?". הוא כמובן יביט בי במבט שאומר "אני לא אנסה אפילו לנחש, אני לא זוכר, וגם אחרי שתזכירי לי ותתפלאי איך לא זכרתי, אני מיד אשכח שוב עד השנה הבאה".
ואז אני אומר "היום בדיוק שנתיים מאז שעברנו לגור באנדורה!" (מיד אחרי שאגלגל את עיני כמו פולניה טובה).
זהו. עברו שנתיים. לא להאמין.
בשנתיים האלה עברנו הרבה חוויות.
לפעמים אפילו לקום בבוקר זו חוויה כמו לפני יומיים כשתוך כדי מעבר לאורך הקיר של פינת האוכל ( לאורך הרדיאטור, לא ברור?) פתאום ראיתי שלג מקסים יורד בחוץ.
חוויות של תרבות שונה מכל מה שהכרנו עד היום, של דת אחרת שסובבת אותנו ומעניקה לנו ימי חופשה פה ושם
( "מה זה החג ב-17 בינואר?"
"לא יודע, איזה קדוש נוצרי."
"אה, יופי!" ).
חוויות של חברים חדשים מכל מני מדינות, שמדברים כל מני שפות (לא סינית למי ששואל), שעושים לך טוב בלב ושאתה מחייך כי אתה באמת שמח לראות אותם.
חוויות כמו לבלות את ערב סוף השנה (31 בדצמבר) עם מסורת הענבים הספרדית.
Las doce uvas de la suerta - תריסר ענבי המזל
בכל רחבי ספרד, ובעיקר בכיכר Puerta del Sol במדריד, משם משודרות החגיגות בטלוויזיה הספרדית, מתאספים המונים בליל 31 בדצמבר לציין את תחילת השנה החדשה. לקראת חצות כל אחד מחזיק כלי עם 12 ענבים וכאשר השעון מצלצל, מנסים לאכול ענב אחד עם כל צלצול של השעון. לפי המסורת, מי שיצליח יזכה בשנה חדשה פורייה ומוצלחת במיוחד!
אז היינו עם חברים, ואכלנו ענבים, חשבנו על השנה שחלפה וכל מה שעברנו בה שנינו יחד וגם כל אחד לעצמו,
והתחלנו שנה חדשה עם חיוך.
להתראות בענבים הבאים!
מבחינתי, הביטוי "הזמן טס" מעולם לא היה נכון יותר, ועוד ימים ספורים יגיע היום בו אפנה לאיש ואומר לו
"אתה יודע איזה יום היום?". הוא כמובן יביט בי במבט שאומר "אני לא אנסה אפילו לנחש, אני לא זוכר, וגם אחרי שתזכירי לי ותתפלאי איך לא זכרתי, אני מיד אשכח שוב עד השנה הבאה".
ואז אני אומר "היום בדיוק שנתיים מאז שעברנו לגור באנדורה!" (מיד אחרי שאגלגל את עיני כמו פולניה טובה).
זהו. עברו שנתיים. לא להאמין.
בשנתיים האלה עברנו הרבה חוויות.
לפעמים אפילו לקום בבוקר זו חוויה כמו לפני יומיים כשתוך כדי מעבר לאורך הקיר של פינת האוכל ( לאורך הרדיאטור, לא ברור?) פתאום ראיתי שלג מקסים יורד בחוץ.
חוויות של תרבות שונה מכל מה שהכרנו עד היום, של דת אחרת שסובבת אותנו ומעניקה לנו ימי חופשה פה ושם
( "מה זה החג ב-17 בינואר?"
"לא יודע, איזה קדוש נוצרי."
"אה, יופי!" ).
חוויות של חברים חדשים מכל מני מדינות, שמדברים כל מני שפות (לא סינית למי ששואל), שעושים לך טוב בלב ושאתה מחייך כי אתה באמת שמח לראות אותם.
חוויות כמו לבלות את ערב סוף השנה (31 בדצמבר) עם מסורת הענבים הספרדית.
בכל רחבי ספרד, ובעיקר בכיכר Puerta del Sol במדריד, משם משודרות החגיגות בטלוויזיה הספרדית, מתאספים המונים בליל 31 בדצמבר לציין את תחילת השנה החדשה. לקראת חצות כל אחד מחזיק כלי עם 12 ענבים וכאשר השעון מצלצל, מנסים לאכול ענב אחד עם כל צלצול של השעון. לפי המסורת, מי שיצליח יזכה בשנה חדשה פורייה ומוצלחת במיוחד!
(החלק המעניין יותר מתחיל אחרי דקה)
אז היינו עם חברים, ואכלנו ענבים, חשבנו על השנה שחלפה וכל מה שעברנו בה שנינו יחד וגם כל אחד לעצמו,
והתחלנו שנה חדשה עם חיוך.
להתראות בענבים הבאים!
