הזהב הלבן הגיע!

אין צורך להכביר במילים.
הזהב הלבן = השלג הגיע ואין טוב ממראה עיניים!

מעדן: אגסים מצופי שלג

העליה לבית שלנו

פרברי העיר לה מסאנה

העיר אורדינו

אז כמה ס"מ שלג יש?

הדרך הביתה...

ועכשיו ילדים, נשחק במשחק החביב: לך למגרש החניה ונסה למצוא את האוטו שלך!

ואי אפשר בלי הליכת השלג הראשונה של סמיילי!!

הצופה אל המחר

חילופי עונות

שוב אנחנו בפתחו של החורף. 
למען האמת זה סתיו מקסים שנחשפתי אליו גם בעקבות הגן של סמיילי. 
יום אחד באתי לאסוף אותה וכבר כשעמדתי בכניסה יכולתי להבחין בחיוך על פניה של הגננת. 
כחלק מהשגרה היומית של איסוף הילדים, מביאה הגננת את היומן של הילד או הילדה ומדווחת להורים איך עבר היום. 
ביומן כותבים גם הערות נוספות ושם, בין ארוחות לשנ"צ חיכו לי שיעורי הבית שלי: "נא להביא לגן עלי שלכת ואצטרובלים". 

*********************הפסקה קלה************************

הולה, הולה, הולה, הולה, הולה!

יש לציין ששיעורי הבית האלה ממש לא הבהילו אותי.  

לא, הזכות הזו שמורה לשיעורי הבית שקיבלתי שבועיים קודם לכן: 

דיסק ובו 90 (ת ש ע י ם) שירי ילדים בקטלאנית (איך לא...). 

מתוכם נבחרו קומץ שירים שאת המילים שלהם קיבלנו בחוברת כדי לשיר עם הילדים בבית.

מיד בחרתי את השיר החביב עלי (מצורפת תמונה, אני מניחה שלא קשה לדעת למה אני מחבבת את השיר הנ"ל - כמה מאיים יכול להיות שיר שלצדו חלזון??) אבל הגננת לא משתפת פעולה. 

היא אמרה משהו על זה שעכשיו יש שני שירים אחרים. לשיר שלי נגיע רק בשנת 2014. 

ועל זה יש לי רק מילה אחת לומר:   הצילו!

 *********************ובחזרה למציאות*********************

 לפני חודש וחצי עלתה סמיילי כיתה בגן. 

אנחנו כבר לא דובונים קטנים אלא ארנבונים שלומדים על הסתיו!   

במסגרת זו נשלחו ההורים המסורים לאסוף עלים ואצטרובלים (מהאחרון קיבלתי פטור אחרי שחברה התנדבה להביא הרבה אצטרובלים גם במקומי).

כהרגלי, הדחקתי כמה ימים בתקווה שהשורה תיעלם לה מהיומן. הייתי מוכנה גם לסייע בזה אבל הם לא כותבים בעפרון. 

בסוף, על גבול הפדיחה, יצאתי בוקר אחד חדורת מטרה לחפש עלי שלכת ואכן מצאתי! 

וגם מצאתי כמה תובנות:
1. שלכת זה דבר מקסים!
2. לא מומלץ לאסוף עלים מהרצפה אחרי שירד גשם.
3. תזכורת לעצמי: בפעם הבאה שרוצים עלים מהעצים צריך להביא סולם או חבר גבוה.
4. עלים שטרם נשרו מופיעים בהמון צבעים מרהיבים – זה באמת מקסים!

 

כמובן שהשקעתי וכשמצאתי מכרה זהב (גדר חיה עם עלים אדומים) טיפלתי בו יפה. אינני יודעת אם הגננת רצתה במקור עלים חומים יבשושים, אבל מה שהיא קיבלה היה שלכת אדומה בכל תפארתה!

ברור שלא יכולתי לתת לילדים חסרי ישע את העלים כך סתם. 

בכל זאת מהרצפה או קרוב אליה. אז שטפתי אותם. כן, שטפתי אותם. 

(מיכל, את יכולה לצחוק עכשיו שוב).

אחרי שכבר ירד השלג הראשון בהרים, והחלה הספירה לאחור לקראת פתיחת עונת הסקי, 

לא נשאר עוד הרבה סתיו ליהנות ממנו אז יאללה, לאסוף עלים!!

כמעט היה לנו גרי

לפעמים אני נתקלת בתמונות שמשוטטות להן בחוסר מעש בתוככי המחשב שלי ונזכרת שפעם הן היו מועמדות לככב בפוסט. 

התמונה שנתקלתי בה השבוע גרמה לי לקום ממרבצי מול המחשב, לחפש את שני המאמרים שזכרתי במעומעם איפה הם, ואפילו למצוא אותם!

אחרי כל כך הרבה מאמצים, אי אפשר שלא לכתוב משהו, נכון?  הנה זה בא:

פעם אחת, לפני שנים רבות, בנסיכות קטנטנה על גבול ספרד וצרפת, התקבלה החלטה בממשלה לבנות ארכיון לאומי. 

אותה ממשלה החליטה שהארכיון ייבנה בשטח מחוז לה מסאנה (מחיאות כפיים!!) וגם להזמין את עיצוב המבנה מפרנק גרי.

סליחה? פרנק גרי?  כן.

הכוונה הייתה לרכב על  "אפקט גוגנהיים" שהביא תיירות רבה לבילבאו.

בסוף מאי 2009 נחשף העיצוב הבא, חמש קומות מעל פני האדמה ועוד שתיים מתחת. כמו כן נחשפה עלות ההקמה. 

למישהו יש 30 מיליון אירו מיותרים?

לאחר הבחירות באנדורה, הוקמה ממשלה חדשה ואחד הדברים הראשונים שעשתה הייתה להודיע על השעיית הפרויקט יחד עם פרויקט נוסף להקמת מוזיאון. 

ראש הממשלה אמר: "אנדורה איננה דובאי."

בתגובה, הודיע פרנק גרי כי הוא מנתק את יחסיו עם אנדורה, לקח את המודלים שלו בחזרה ודרש תשלום חשבונית שטרם שולמה. 

הוא טען: "יש לי עסק עם אנשים חסרי ניסיון ונאיביים".

אז מה נשאר?

התמונה.

אה, ומינוס 2.3 מיליון אירו בקופת המדינה...