‏הצגת רשומות עם תוויות נגה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נגה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 3 באפריל 2010

אז מי זאת ומה זאת אנדורה?


אז מי זאת ומה זאת אנדורה?

אנדורה היא נסיכות קטנה שממוקמת בהרי הפירינאים בדיוק על גבול ספרד-צרפת, והיא חלק מחבל קטלוניה. ה'נסיכים' נותני החסות לאנדורה הם הנשיא הצרפתי מחד ובישוף ספרדי מאידך.

קצת רקע שכתבנו במשותף, ויקיפדיה ואני (תמונת הדגל באדיבותה):
שטחה של אנדורה הוא 468 קמ"ר, מה שהופך הכל לקרוב. האדמה הררית ברובה, עם 3 עמקים ראשיים המחוברים בצורת האות Y ובהם מיושב רוב האוכלוסייה. רגלו של ה-Y נמצאת בספרד ואחת מזרועותיו מתחברת לצרפת (התמונה להמחשה - מאתר אנדורה הרשמי). יש באנדורה 7 קהילות/מחוזות אליהם משתייכים 80,000 תושביה. גובה המדינה מעל פני הים נע בין 870 מ' בנקודת הגבול עם ספרד, ועד לפסגת הר הקומה-פדרוסה ב-2946 מ'. בשנת 1993 בוטל המשטר הפיאודלי והוגדרה חוקה המגדירה את אנדורה כדמוקרטיה פרלמנטרית סוברנית ששומרת על שני הנסיכים-שותפים כראשי המדינה, אך ראש הממשלה מחזיק בכוח הביצועי. לנשים ניתנה זכות הצבעה רק ב-1970!

מאחר ורובה המוחלט של אדמת אנדורה לא ניתן לעיבוד, הכל מיובא. כל פרי, ירק, קופסת שימורים, בקבוק יין או דג. המדינה מתקיימת בחלקה הגדול מתיירות שבאה בעיקר מספרד וצרפת, וכן מענף הבנקאות שמשגשג שנים רבות מאוד תודות למעמדה של אנדורה כמקלט מס. המטבע הוא אירו. השפה הרשמית באנדורה היא הקטלאנית והדת הראשית היא הנצרות הקתולית.

ומה היה הרושם שלי מביקורי הראשון פה?
מקום קטן ושקט, מוגן מהעולם ע"י ההרים, מושלג בחורף וחם (ויחסית יבש!) בקיץ.
בניה אירופאית שמציגה מחד בנינים מודרניים בעיר, ומאידך בתים בודדים בהרים.
מדינה שחיה על תיירות, אך לא תיירות דוברת אנגלית.
מדינה בה דוברים קטלאנית, ספרדית וצרפתית בערבוביה, בה מנשקים אותך על שתי הלחיים לא מעט.
מדינה בה יש דוברי אנגלית לא מעטים, רק צריך לדעת איפה לחפש אותם.
מדינה בה השמרנות והטופסולוגיה פופולאריות מאוד, אך גם השחיתות מקבלת מקום של כבוד.
מדינה בה אין בית חב"ד, אך יש קהילה יהודית קטנה וחמה, שרובה אינה דוברת עברית.
מדינה שבה שומעים לא אחת את הביטוי "הוא ממשפחת XXX, אלה שבנק YYY שייך להם, וגם החנות ZZZ ובעצם, חצי מהרחוב ההוא שייך להם...".
מדינה דרכה הוברחו יהודים בזמן השואה, אך חלקם גם הוסגרו לנאצים.

אחרי שנה פלוס, אני יכולה לומר שמה שקוסם לנו במקום הזה הוא השלווה.
שלווה היא לקום בבוקר ולבהות בהרים המושלגים שרואים מכל החלונות בבית.
שלווה היא לשים לב שיורד שלג בחוץ ואז להדליק את האח בבית רק בשביל הכיף.
שלווה היא לדעת שיהיו מים חמים במקלחת גם בלי להדליק דוד.
שלווה היא מנוחת הצהריים שיש כאן (שהיא, חס וחלילה איננה סיאסטה כי "אנחנו לא ישנים").
שלווה היא לראות אנשים שמשאירים את האוטו רגע בצד ורצים לקנות משהו בחנות, כשהמנוע עובד ויודעים שהאוטו יהיה שם כשיצאו החוצה.
שלווה היא לשמוע מחבר: "אני אגיע מאוחר יותר כי אני הולך הבוקר לעשות סקי".
שלווה היא סופשבוע ארוך.
שלווה היא משהו שקל מאוד להתרגל אליו...

יום שלישי, 16 במרץ 2010

נסיון 1,2,3

אז אני עצלנית. כן, נשים את זה על השולחן.
הרי אין דרך אחרת לתאר את השאיפה לכתוב פעם אחת לכולם במקום לכתוב מייל לכל אחד.
וגם, מזמן כבר חשבתי על האפשרות הזאת לספר למי שמתעניין, מה זה פה, ואיך זה פה. אז אני אנסה להיות מסודרת ולשחזר קצת ממה שעבר עלינו מאז שהגענו לפני שנה וקצת (ואיך שהזמן טס). כמובן ששאיפה להיות מסודרת תמיד יש לי. היישום לפעמים לוקה בחסר, אני יודעת.

זאת אנדורה.
לא אנגולה.
לא הונדורס.
א נ ד ו ר ה
או כמו שנקראת קבוצה אחת בפייסבוק: "אנדורה. כן, אני אחכה בזמן שתחפש בגוגל..."
(עזבו, לכו ישר לויקיפדיה).


מאחר ורק התחלתי ואני מלאת מרץ, אני מיד הולכת לקפל כביסה. כן, כבר אני מתחילה לשנות נושא. מה לעשות שאני מנסה להיות מסודרת גם בחדרים אחרים בבית.
עכשיו כל מה שנשאר זה להעלות לרשת, לשלוח קישור לכמה מכרים קרובים כדי לשמוע אם התגובות קטלניות במיוחד, או שאפשר להמשיך לבלבל לכם את המוח גם בהמשך.

דו"ח שלג נוכחי: בעייתי מאוד אחרי שבוע שִמשי במיוחד שנעים לי מאוד כשאני בחוץ, אבל מחסל במהירות את כל המשטחים הלבנים על ההרים מול הבית.