יום שישי, 29 במאי 2015

מים. פשוט מים. וזה מקסים!

פוסט תמונות.

באחת ההליכות שלי עם חברה בין לה מסאנה לאורדינו שמנו לב לתופעה יפהפיה בצד הדרך.
הסלע הקפוא שבצד הכביש החל להגיב לחום (ממש שרב, כמעט 10 מעלות!) ותחת המעטה הקפוא החלו לזרום מים.














יום חמישי, 28 במאי 2015

אתר סקי לאור הלבנה

אז היה לו יומולדת עגול.
אז הוא הזמין את כולם לארוחת ערב במסעדה שבאתר הסקי.
אז הוא סידר שיפעילו במיוחד עבור האורחים את הרכבל כדי לעלות לאתר הסקי.
אז יצאנו מהבית בחמש אחר הצהריים וחזרנו באחת בלילה.
אז נתקענו בסופת שלג בדרך, סגרו את הכביש וחיכינו שעה עד שנפתח מחדש.
אז זכינו לחוויה מיוחדת ביותר בשלג כבד.
אז זכיתי ללגום שמפניה כששלג יורד מסביבי.
אז זכיתי לחלוק את הערב המיוחד הזה עם האיש.
אז צילמתי!

הדרך לאתר

נסיעה בסופת שלג זה קצת מפחיד (אותי)

קחו כוס וצאו אל המרפסת!

שמפניה, שמפניה!

טמפרטורה מתחת לאפס אבל חם בלב!

מפלסות השלג עובדות בלילה כדי להחליק את המסלולים ליום הבא
שולחנות פיקניק ממתינים לבוקר. ברקע: המפלסת עובדת

הרוח אכן נושבת קרירה בלילה...

בדרך למטה
אזור אתר הסקי שוקק חיים

הדדרך הביתה ממתינה לנו
רשתות ההגנה מעל הכביש מלאות שלג לאחר הסופה
 

הכל לבן ושקט...

חוזרים הביתה בשלום!
וקצת סרטונים מהדרך:



 


והמפלסת עובדת באתר הסקי (מאוד הופתעתי לגלות שהן נוסעות ממש מהר!):



ולציון 20 שנה לרישיון הנהיגה שלי, עשיתי... עוד טסט!



מבצע "השלמת חוסרים" תופס תאוצה, והפעם פוסט שחיכה כל כך בסבלנות שאכתוב אותו, עד שכמעט שלח את עצמו עצמאית לסל המחזור.

כחלק מקבלת מעמד התושבות באנדורה, היה עלינו להוציא רישיון נהיגה מקומי. קיימות כמובן מדינות שיוצאיהן לא צריכים לעשות דבר מלבד להפקיד את הרישיון המקורי שלהם ולקבל תמורתו רישיון אנדוראי. ישראל, באופן מפתיע ביותר אינה מצויה ברשימת המדינות הללו.
קיימים כמובן סיפורים שעוברים מאב לבנו על כך שפעם גם הבריטים היו ברשימה הזאת, עד שבת ששל מישהו אנדוראי חשוב לא קיבלה רישיון נהיגה בבריטניה כשגרה שם ואז בדרך פלא הוצאה בריטניה מן הרשימה. דמיוני מצד אחד, ומציאותי מצד שני...

בחזרה אלינו.
עד היום אינני בטוחה מדוע, אבל נחסך מאתנו הצורך לעשות את המבחן התיאורטי. צריך להבין שעקב העובדה שהטופס לא היה קיים באנגלית אלא רק בקטלאנית (לפחות אז), מבחן כזה היה מוודא שלא נוכל לקבל רישיון אנדוראי לעולם, או לפחות עד שירד שלג ביולי (שזה סיכוי נמוך, אבל לא ממש בלתי אפשרי כי, הי, זאת אנדורה!). מה שנשאר זה מבחן מעשי המורכב משני חלקים, ודרכנו אל הרישיון סלולה!

אז איך זה עובד?
בבוקר מתחילים כל הנבחנית במבחן התיאורטי. הבדיקה מידית וכל מי שעבר יכול לצאת מיד למגרש בו נערכים המבחנים המעשיים. למבחן המעשי מתכוננים כולם באותו אופן – מבנה המבחן ידוע מראש ואין בו הפתעות. 

כולם ממתינים לשריקת הפתיחה

ממתינים לטסט
כל מורי הנהיגה מגיעים למגרש עם המכוניות והתלמידים. המבחן מתבצע בשיטת 'סרט נע' וכך אחד-אחד נכנסים התלמידים לרכבים ומתחילים ברצף התרגילים. ברגע שתלמיד נכשל, עוצר אותו הבוחן באותו הרגע. על התלמיד לעצור ולצאת מן הרכב – המורה מגיע מעמדת ההמתנה כדי להוציא את הרכב משטח המבחן.

המורה מגיע להחליף את התלמידה - ברגע שנכשלה אסור לה לשבת מאחורי ההגה
אז על מה נבחנים? אין ספק שמתחילים בדבר החשוב ביותר במקום כמו אנדורה: זינוק בעליה! לאחר מכן צריך לבצע פנייה של 90 מעלות בהילוך אחורי, לבצע חניה בהילוך אחורי (מתאמנים על שני הצדדים וברגע האמת הבוחן מחליט איזו חניה לבקש) ובסיום ביצוע של סיבוב 180 מעלות  בלי לצאת משטח תחום. בסיום, על התלמיד לדומם מנוע (לא דוממת? נכשלת!).
סרט נע בפעולה

זינוק בעליה, הופ!
  גם פה, מי שעובר מוזמן אל 'יציע הכבוד' – וממתין לשלב האחרון – נסיעה בעיר בליווי הבוחן והמורה לנהיגה. 
מה שכן, רוב המכוניות בהן לומדים נהיגה הן לא ממש גדולות, כך שזה יוצא די דחוס...
כמה אנשים ניתן לדחוס למכונית פיצפונת? אכן קשים חיי הבוחן...

מזל טוב!
 אופנועים? אוטובוסים? משאיות? כולם ממתינים לתורם, יום אחד בשבוע, בסדר מופתי.
טסט אופנועים עומד להתחיל לאחר שהמכוניות סיימו

המורים עוברים שוב על המסלול וסדר התרגילים עם הנבחנים

ואני? לאחר שוויתרתי באצילות על האפשרות לנהוג באמבולנס (חוסר התאמה מינורי בין הרישיון הישראלי והאנדוראי) ועברתי את המבחן המעשי הראשון (מבחינתי החלק הקשה ביותר היה לוודא שאבין באיזה צד מבקשים ממני לחנות), יצאתי לסיבוב בעיר. 

האיש ואני נבחנו זו אחרי זה, כשברקע התלבטו הבוחן והמורה לנהיגה בשאלה הרת הגורל - האם יש לומר
roundabout או square באנגלית?  
אחרי כמה דקות נוספות הבוחן מחייך אלי בשבירת דיסטאנס ואומר: "ספציאליסטה!"

נו בטח, חייכתי חזרה, בדיוק החודש לפני 20 שנה עברתי את הטסט הקודם שלי...

יום חמישי, 21 במאי 2015

פוסט תמונות - טיול 1 במאי 2014

סתם, פוסט תמונות מטיולון שעשינו כמה דקות מהבית (אפילו לא לקחנו רכב...).
האפשרות לצאת מהבית, ללכת כמה דקות ולמצוא את עצמך בכזה נוף היא משהו מקסים!


לה מסאנה לרגלינו





וואלה, עובדת הפנורמה באייפון!








יום רביעי, 20 במאי 2015

כבשה יד שניה מרופא





לפני שנה וחצי, ביום בהיר אחד, ארזתי את סמיילי ואת עצמי ויצאנו לבקר ביריד הבקר. 
מדובר באירוע שנתי שבמסגרתו מוסב אחד ממגרשי החניה בעיר לדיר/רפת/אורווה מאולתרים ושם מוצגות בפני הקהל כל החיות המוצעות למכירה במהלך כל היום.



מי מבקר ביריד?
ובכן, יש גם תיירים וגם אנשים שבאים לעשות עסקים. 



אנחנו כמובן בענייני התיירות ויחד עם משפחות רבות נוספות הסתובבנו בין החיות ונהנינו ממזג האוויר המקסים. 
אנשי העסקים הם אלה שבאים כדי למכור או לקנות. ליד כל מקום בו עמדו פרות, למשל, היה גיליון מידע עם פרטיהן (איפה גדלו, מה גילן, מוצאן וכו'). 


הקונים התהלכו עם קלסרים בהם רשמו לעצמם את הפרטים שעניינו אותם, ואף רשמו על גבי גיליונות המידע כי הם מעוניינים בחיה המדוברת.

 


ביריד מקום של כבוד לתפקיד רועה של פעם. זה שהיה מסתובב בהרים עם העדר וקורא את השעה משעון שמש. 
בכל יריד מוצגים לראווה שעוני שמש מתקופות וצורות שונות, וניתן לבחון אותם מקרוב, כמו גם מטבעות עם ציור שעון שמש עליהם.




אני יודעת, הסקרנות בשיאה.
התשובה היא לא.
לא השתכנעתי לקנות פרה לגינה שלנו...
לא השנה בכל מקרה.