לפני שעזבנו את תל אביב, גרנו בדירה שכורה קטנה ומקסימה שהמיקום שלה היה פשוט מתנה משמיים. מרחק הליכה מכל מקום במרכז העיר. בעיקר בסופי שבוע נהנינו מהעובדה שאנחנו מתעוררים מרחק 10 דקות הליכה מחוף הים.
מי שהיה חרוץ ובדק את המפה בוודאי הבין שכעת אנחנו טיפ-טיפה יותר רחוקים מחוף הים. כמה זה טיפ-טיפה? זה נע בין 186 ק"מ אם נוסעים לכיוון העיר PERPIGNAN בצרפת (מזרחה ומעט לצפון), או 212 ק"מ אם נוסעים לכיוון L'ESCALA בספרד (מזרחה ומעט לדרום), או בכלל 205 ק"מ אם פשוט יורדים דרומה לעיר SALOU שנמצאת ליד טרגונה.
בכל מקרה, מדובר במינימום שעתיים וחצי של נסיעה לכל כיוון.
מבין היעדים האלה, בדקנו רק את האמצעי - L'ESCALA בספרד, והנסיעה הייתה, איך לומר, סיוט. מדובר בכבישים מפותלים באזור הררי עם כפרים קטנים בדרך. נשמע ציורי ופסטורלי, נכון? זה אכן כך, אבל עזבו אותי מפסטורלי כשכל מה שאני רוצה זה להגיע כבר לחוף הים, לרבוץ על החוף ולשכשך במים. הפעם הראשונה בחיי שבכיתי בגלל נסיעה הייתה ביום בו נסענו משם. האמת, זה בכלל לא נורא, רק 7298 פיתולים בכביש ומיד מגיעים (כעבור 3 שעות). המספר הזה יכול להתחרות רק במספר המכוניות שחנו באזור החוף, אבל תמורת כמה אירו אופסן הרכב במגרש חניה מאולתר ויצאנו לכבוש את פיסת החול שלנו. אין ספק שהיה כיף שם, אבל איכשהו שעה וחצי בים מתמסמסת בין 3 שעות הנסיעה שצמודות אליה משני הצדדים...
ל- SALOU עדיין לא נסענו. זה המקום החביב על האנדרואידים (הכינוי שהודבק לתושבי אנדורה ע"י ג'וניור בנובמבר האחרון) לשכשוך במי הים התיכון. מה שאומר שאנדרואידים ותיקים (מה שאנחנו מכנים "דם כחול") מתחלקים ל-2: אלה שתמיד נוסעים רק לשם, ואלה שלא נוסעים לשם אף פעם כי אם כל שאר האנדרואידים שם הם לא מרגישים שיצאו בכלל מאנדורה.
האיש ואני מצאנו פתרון מקורי ביותר. אנחנו פשוט נוסעים לברצלונה. מאותה סיבה שהאנדרואידים נוסעים ל-SALOU אנחנו נוסעים לברצלונה – יש כביש מהיר ברגע שיוצאים מהאזור ההררי. מאחר ויצא לנו כבר כמה פעמים להגיע לשדה התעופה של ברצלונה, גילינו שממש צמוד אליו יש כמה חופים נחמדים ביותר, ואחד מהם נקרא חוף פיליפינס שהתחבב עלינו מאוד. אני אהבתי בגלל שלא צפוף מדי, אין סלעים במים ובכלל, יש אוירה נעימה. האיש אהב כי יש שם נשים עם חזה חשוף. כל אחד והסיבות שלו...
השנה עדיין לא נסענו לים. למרות שכבר היו לנו כמה וכמה ימי שמש נעימים והגענו ל-25 מעלות (וזה אפילו צלסיוס!), הם תמיד הסתיימו בשמיים קודרים וגשם.
אני אוהבת גשם.
הוא משקה לי את הגינה,
הוא מנקה לי את האוטו.
גשם זה סבבה.
אבל לא כשאני מוכנה נפשית לקיץ.
עם כל הכבוד, שלג ב-20 ביוני זה לא נשמע נורמאלי, נכון??
מי שהיה חרוץ ובדק את המפה בוודאי הבין שכעת אנחנו טיפ-טיפה יותר רחוקים מחוף הים. כמה זה טיפ-טיפה? זה נע בין 186 ק"מ אם נוסעים לכיוון העיר PERPIGNAN בצרפת (מזרחה ומעט לצפון), או 212 ק"מ אם נוסעים לכיוון L'ESCALA בספרד (מזרחה ומעט לדרום), או בכלל 205 ק"מ אם פשוט יורדים דרומה לעיר SALOU שנמצאת ליד טרגונה.
בכל מקרה, מדובר במינימום שעתיים וחצי של נסיעה לכל כיוון.
מבין היעדים האלה, בדקנו רק את האמצעי - L'ESCALA בספרד, והנסיעה הייתה, איך לומר, סיוט. מדובר בכבישים מפותלים באזור הררי עם כפרים קטנים בדרך. נשמע ציורי ופסטורלי, נכון? זה אכן כך, אבל עזבו אותי מפסטורלי כשכל מה שאני רוצה זה להגיע כבר לחוף הים, לרבוץ על החוף ולשכשך במים. הפעם הראשונה בחיי שבכיתי בגלל נסיעה הייתה ביום בו נסענו משם. האמת, זה בכלל לא נורא, רק 7298 פיתולים בכביש ומיד מגיעים (כעבור 3 שעות). המספר הזה יכול להתחרות רק במספר המכוניות שחנו באזור החוף, אבל תמורת כמה אירו אופסן הרכב במגרש חניה מאולתר ויצאנו לכבוש את פיסת החול שלנו. אין ספק שהיה כיף שם, אבל איכשהו שעה וחצי בים מתמסמסת בין 3 שעות הנסיעה שצמודות אליה משני הצדדים...
ל- SALOU עדיין לא נסענו. זה המקום החביב על האנדרואידים (הכינוי שהודבק לתושבי אנדורה ע"י ג'וניור בנובמבר האחרון) לשכשוך במי הים התיכון. מה שאומר שאנדרואידים ותיקים (מה שאנחנו מכנים "דם כחול") מתחלקים ל-2: אלה שתמיד נוסעים רק לשם, ואלה שלא נוסעים לשם אף פעם כי אם כל שאר האנדרואידים שם הם לא מרגישים שיצאו בכלל מאנדורה.
האיש ואני מצאנו פתרון מקורי ביותר. אנחנו פשוט נוסעים לברצלונה. מאותה סיבה שהאנדרואידים נוסעים ל-SALOU אנחנו נוסעים לברצלונה – יש כביש מהיר ברגע שיוצאים מהאזור ההררי. מאחר ויצא לנו כבר כמה פעמים להגיע לשדה התעופה של ברצלונה, גילינו שממש צמוד אליו יש כמה חופים נחמדים ביותר, ואחד מהם נקרא חוף פיליפינס שהתחבב עלינו מאוד. אני אהבתי בגלל שלא צפוף מדי, אין סלעים במים ובכלל, יש אוירה נעימה. האיש אהב כי יש שם נשים עם חזה חשוף. כל אחד והסיבות שלו...
השנה עדיין לא נסענו לים. למרות שכבר היו לנו כמה וכמה ימי שמש נעימים והגענו ל-25 מעלות (וזה אפילו צלסיוס!), הם תמיד הסתיימו בשמיים קודרים וגשם.
אני אוהבת גשם.
הוא משקה לי את הגינה,
הוא מנקה לי את האוטו.
גשם זה סבבה.
אבל לא כשאני מוכנה נפשית לקיץ.
עם כל הכבוד, שלג ב-20 ביוני זה לא נשמע נורמאלי, נכון??
טוב, בדקנו אתמול את החוף ב-SALOU ויש מצב סביר שנשוב לבקר את חוף פיליפינס כי פשוט היה שם נחמד יותר, עמוס פחות, וחניה חינם...
השבמחקלאיש נגרם נזק בלתי הפיך מנשים שמשקלן הוא חזקת 2 של גילן. חייבים לחזור לפיליפינס.
מצד שני צפוי לנו ביקור נוסף ב-SALOU בשבוע הבא, פשוט בגלל שלאיש יש פגישה רבע שעה משם. נו טוב.
טוב, הרזומה שלנו כולל נכון לעכשיו פעמיים SALOU ופעם אחת CAMBRILS שזה ממש קרוב ל-SALOU אבל פחות אנשים.
השבמחקמדהים איך פחות משנתיים פה ואני כבר חושבת ש-3-4 פעמים בשנה ים זה בסדר...