השנה כבר לא הייתי צריכה אף אחד שיזכיר לי את יום סנט אנתוני (קישור לפוסט המקורי).
השנה כבר נערכתי מראש.
השנה כבר נתתי הנחיות לאיש בנוגע לשעות עבודתו.
השנה כבר התייצבתי בחגיגת הרחוב שלנו כאחת האנדוראים!
כזכור, בשנה שעברה לא קניתי קערה. התלוו לכך רגשות אשמה כבדים: "שאני לא אקנה משהו כזה???" אבל באמת
שלא מצאו חן בעיני הקערות.
אבל השנה? השנה
כבר לא היה לי ספק שאני קונה קערה, ונותר רק לראות אם תהיה גם שימושית וגם יפה, או
רק שימושית.
אפשר להירגע ולהתרווח בכסא: אהבתי מאוד את הקערה של השנה (פחות אהבתי
את המחיר...) ומיד השתמשתי בה!
בנוסף,
הכינו בכיכר מלאי קערות חד-פעמיות לטובת כל אלה שהזיכרון אינו מן התכונות החזקות
אצלם
(נכון, בדרך כלל זו אני אבל הפעם באמת השתדלתי!).
גם השנה היה יום שמש מקסים, ואפילו לא הרגשנו שהטמפרטורה נשקה לאפס
(אבל לפחות מצדו העליון!).
יכולנו ליהנות מהשמש, מהאווירה הנעימה, מהמרק החם ומהנוף
המקסים שמסביב. גם עוגת הקוקה (הקינוח) לא איחרה להגיע.
בתכנית האמנותית הייתה להקת בנות מוזרה וצבעונית שרקדה ועשתה תנועות
שפתיים לצלילי שירים מוקלטים. קשה לומר שאהבתי את המופע עד לאמצעו.
באותו שלב, מי
שגנבו את ההצגה והאפילו על כולן היו שתיים ממגישות האוכל שהחליטו להצטרף להופעה
באופן ספונטאני...
עכשיו רק נותר לראות אם בשנה הבאה הן יהיו המופע המרכזי.
איך המרק?
השבמחקיופי לראות אותך. לא השתנית כלל :)
חחח גם את בכלל לא!
מחקונראה שאת עושה חיים!!
המרק לא רע - בדיוק מה שצריך ביום קר...
אז בעצם קיבלת (סוג של) מרק קניידעלאך?
השבמחקמשהו כזה. אם כי בפסח יש להם טעם מיוחד...
מחק