יום שני, 7 בפברואר 2011

פטרוזיליה אהובתי!

כשאתה עובר לגור בארץ זרה, ישנם דברים רבים שצריך להסתגל אליהם.
בתחום התזונתי הדבר נכון פי כמה: לאחר ביקורים רבים בסופרמרקט רשימת הקניות מקבלת כמה דיירי קבע שאנחנו פשוט לא מצליחים למצוא בחנויות.
סודה לשתיה הייתה אחד התסכולים.
שבועות ארוכים חיפש האיש בכל חנות אפשרית סודה לשתיה ובסוף כמעט והסקנו שלא משתמשים פה במוצר הנ"ל. עד שיום אחד פגש האיש את דוד, מורנו המהולל לשיעורי הקטלאנית, עליהם השלום (השיעורים, לא האנשים). מאחר וידענו שדוד חובב בישול, החליט האיש לנסות אותו ושאל אותו על המוצר הנכסף.
והנה, אורו עיניו של דוד!
כשהוא הבין מה מחפש האיש הוא אמר לו: "מה הבעיה?"
והאיש בחיוך נואש אומר לו :"אבל איפה קונים???" 
ודוד בלי להתבלבל עונה: "בבית המרקחת!"

ואז הגיע פורים. במסגרת השעשועון הידוע "שבור את הקרח" הרחבנו מעט את מעגל נמעני משלוחי המנות שלנו. כשהלכנו לקניות, נתקלנו בבעיה חדשה: באף חנות לא מוכרים פטרוזיליה.
עכשיו, בואו נשים דברים על השולחן (או על קרש החיתוך): אני לא מתה על פטרוזיליה. מבחינתי, ניתן לדלג על שורות הפטרוזיליה ברשימות המרכיבים במתכונים ("מה, אתה תמיד שם בזה פטרוזיליה? באמת לא ידעתי..."). אבל האיש מת על פטרוזיליה. ניתן לראות צער של ממש בעיניו כשהוא נאלץ לוותר על  נוכחותה הירקרקה באוכל.
אז מחפשים פטרוזיליה. ומחפשים עוד. ועוד.
וכשלא מוצאים, פונים לייעוץ אצל חברינו המקומיים ושוב מבטי פליאה ננעצים בנו והתשובה לא מאחרת לבוא: "לא מוכרים פה פטרוזיליה. מחלקים חינם."
כן, חברים, מסיבות עלומות, באנדורה לא מוכרים פטרוזיליה באף חנות (סמכו על האיש – אין חנות שהוא לא בדק). צריך ללכת למוכר/ת או למי ששוקל את הירקות ולשאול בתקווה: "?TIENE PEREJIL" (בחייך, אנחנו במצוקה כבר שבועות, והדבר היחיד שיציל אותנו יהיה צרור פטרוזיליה, יש לך?).    ובזאת בא הקץ לצרותינו!   טוב, לא ממש.
מה עושים כשצריך ה ר ב ה פטרוזיליה?
אהה! פה כבר התגברנו לבד. במבצע חשאי ומורכב, ביקרנו בכמה חנויות בהן כל אחד מאיתנו ניגש לחוד לבקש פטרוזיליה (מזל שעוד לא הכירו אותנו ולא ידעו שאנחנו חולקים עגלת קניות), ולמשלוחי המנות שלום!

אבל בפעם האחרונה שאירחנו בבית ועשינו פלאפל ל-40 אנשים, נרשם מחסור חמור במשאב חיוני זה בכל החנויות שאנחנו רגילים לשדוד.
יצא לו האיש לסיבוב אחרון לפני שמכריזים על תבוסה (משתמשים בפטרוזיליה קפואה) ולפתע איתר חנות קטנה שבה עמד לו דלי קטן ובתוכו, כן-כן, הזהב הירוק!
רק מה, לא היה לו נעים לקחת כזו כמות גדולה בלי לקנות כלום,אז הוא חזר עם דובדבנים ב-28 אירו!
כן, אין ספק שכשאתה עובר לארץ זרה, יש דברים רבים שצריך להסתגל אליהם.
אחד הדברים שאנחנו חייבים למצוא זה חבר חקלאי שמגדל פטרוזיליה,
כי הפטרוזיליה הזאת בחינם מתחילה לעלות לנו ביוקר...


7 תגובות:

  1. העיקר שיש כוסברה

    השבמחק
  2. מה שאתם באמת צריכים זה לשים יד על שתיל של פטרוזיליה. אפשר גם זרעים (אותם אולי תצליחו להזמין אונליין?) זה גדל נפלא בעציצים ואפילו מתרבה לא רע.

    השבמחק
  3. יוו, זה מזכיר לי נשכחות מיפן הרחוקה. בכל חור את יכולה למצוא שיטאקה טריים, אבל שמנת חמוצה היא מצרך ששווה את משקלו בזהב, וגבינה לבנה ישראלית... נו!
    אצלי הבעיה בפורים הייתה למצוא פרג שחור, את הלבן מכרו בשקיות של 20 גרם, ואת השחור לא הביאו כלל, כנראה חשש שמישהו ינסה לגדל לאופיום. אבל עוד לא הבנתי את הקשר בין פורים ופטרוזיליה???

    השבמחק
  4. פטרוזיליה כדי להכין סלטים למשלוחי המנות של פורים...
    אגב, אין לי מושג מי כתב את זה (יש לי ברזומה יותר מאדם אחד שיכול לספר חוויות מיפן) :)

    השבמחק
  5. דריה - ניסינו אבל הקור גמר לנו את רוב השתילים נכון לסוף החורף שעבר. עוד כמה חודשים נדע אם משהו שורד גם את החורף הזה אבל זו בטח לא הפטרוזיליה...
    עציץ זה רעיון נחמד, השאלה אם ההסקה לא תבשל אותו...

    השבמחק
  6. תתחילו לחסוך פטרוזיליות, עוד מעט שוב פורים...

    השבמחק
  7. המרדף אחרי הזהב הירוק...
    אני גר עכשיו בפרנקפורט ולשמחתי יש פה הרבה מכולות של טורקים או תורכים, מרוקאים, פרסים וכו, ובכולם אפשר למצוא זרי פטרוזיליה יפים ביורו.
    הידד להגירה!
    הסיפורים שלך מזכירים לי את המצוד אחרי הפטרוזיליה בחצי שנה בה הייתי במרכז אמריקה, שם כוסברה יש לרוב, אבל הפטרוזיליה נחבאת אל הכלים.

    השבמחק